הסגת גבול במקרקעין- תביעה למסירת מקרקעין

תביעה למסירת מקרקעין – הסגת גבול:

עילת התביעה עליה נסמכת התביעה מעוגנת בסעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] – הסגת גבול במקרקעין. הסעיף קובע כי: "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין…"

סעיף 16 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, אשר כותרתו "תביעה למסירת מקרקעין" קובע:

"בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם כשלא כדין".

סעיף 30 לפקודת הנזיקין קובע:

"בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין".

לקבלת סיוע משפטי או מידע נוסף: יעוץ משפטי

וכך קובע סעיף 29 לפקודה:

"הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין של כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון."

סעיף 30 לפקודה קובע את נטל ההוכחה:

"בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין – על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין."

דהיינו, על התובע להוכיח, כי הוא הבעלים החוקי של המקרקעין נשוא התביעה, שאז עובר הנטל לנתבעים להוכיח, שאינם מסיגי גבול. עמדו על הדברים המלומדים טדסקי, אנגלרד, ברק וחשין בספרם: דיני הנזיקין, תורת הנזיקין הכללית:

"נמצא שמלאכתו של הניזוק קלה למדי. עליו להוכיח רק את העובדה הפיזית, של פגיעה ברכושו מצד הנתבע באחת הצורות המפורטות בסעיף; הוא פטור מלהצביע על יסוד נפשי או על אשמה חברתית (כוונה או התרשלות). אם יש בהעדר כוונה או בהעדר התרשלות משום צידוק הפוטר מאחריות, על הנתבע להוכיח זאת."

משהוכיח התובע כי הוא בעל הזכויות בחלקה, על הנתבעים מוטל הנטל להוכיח שכניסתם למקרקעין היתה כדין.

מן המקובץ עולה, כי הנטל הראשוני מוטל על התובע הנדרש להוכיח שהוא הבעלים החוקי של המקרקעין. בכפוף לכך שהתובע עומד בנטל זה, מועבר הנטל לכתפי הנתבע להוכיח שאיננו מסיג גבול.

לקבלת סיוע משפטי או מידע נוסף: יעוץ משפטי