שיפוצים: תביעה בגין חילוקי דעות לאחר עבודת שיפוצים

תביעה בגין עבודת שיפוצים מקרה שקרה:

רקע:

התובע/הנתבע שכנגד (להלן: גרשון) קבלן שיפוצים. ביום 3.10.04 התקשר גרשון בחוזה עם הנתבעים/התובעים שכנגד (להלן: בני הזוג סוסנה. כל אחד מהם בנפרד ייקרא: הנתבע או הנתבעת) בחוזה לפיו התחייב הראשון לבצע עבודות שיפוצים בדירה שרכשו. הנתבעת סובלת מנכות המגבילה אותה בהליכה ועל פי הנטען תזדקק בעתיד לכיסא גלגלים והיה צורך לכן בהתאמת הדירה לצרכיה המיוחדים. תמורת ביצוע השיפוצים סוכם על תשלום בסך 40,200 ₪ מתוכו שולם סך של 20,000 ₪.

בין בעלי הדין נתגלעו חילוקי דעות, גרשון פנה לבני הזוג סוסנה בדרישה לשלם את יתרת התמורה החוזית בסך 20,200 ₪ וכן סך של 2,650 ₪ תמורת עבודות נוספות שבצע לטענתו בהזמנת הנתבע. משלא נענה הגיש תובענה זו לתשלום סך של 23,600 ₪ (יתרת החוב משוערכת ליום הגשת התובענה).

בני הזוג הודו כי שילמו רק חלק מהתמורה החוזית ברם עשו כן היות שגרשון לא השלים את העבודה. מה שביצע היה באיכות ירודה ונותרו ליקויים רבים, כפי שעולה מחוות דעת המהנדס אליעזר גוכמן (להלן: המהנדס גוכמן), שהעריך את עלות תיקונם בסך 65,379 ₪. משנוכחו לדעת כי גרשון אינו קבלן שיפוצים רשום ולכן אינו מוכר על ידי משרד הבריאות וכי טיב עבודתו ירוד הודיעו לו על ביטול החוזה ונאלצו להזמין בעלי מלאכה אחרים אשר השלימו את החסר ותיקנו את הליקויים. הם גם כפרו בהזמנת עבודות נוספות וביצוען.

לפיכך הגישו בני הזוג סוסנה תביעה שכנגד. אף כי העריכו את נזקיהם בסכום העולה על 95,000 ₪ העמידו את תביעתם על סך 46,424 ₪. כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר.

חוזה שיפוצים שנכרת בין בעלי הדין

בין בעלי הדין נכרת כאמור חוזה לביצוע עבודות שיפוצים בסכום של 40,200 ₪ מתוכו שולמו כאמור 20,000 ₪. חרף העובדה שגרשון תבע את מלוא יתרת התמורה החוזית וכן תשלום בעבור עבודות נוספות שביצע הודה בחקירתו, כי נותרו כ-2.5 מ"ר אריחי קרמיקה שלא הורכבו במטבח. פרט לכך לטענתו השלים את כל העבודה. גרסת בני הזוג סוסנה הנה כי עבודות רבות נוספות לא בוצעו.

גרשון טוען כי נבצר ממנו להשלים את הרכבת האריחים שכן בשלב מסוים החליפו בני הזוג סוסנה את מנעול הדירה ולא אפשרו לו להכנס אליה. הנתבעת, שהעידה מטעם בני הזוג סוסנה, אישרה את החלפת המנעול (לגרסתה משום שנשבר) ולא הכחישה את טענת גרשון לפיה לא אישרו לו להכנס לדירה לאחר מכן. עוד התברר כי גרשון, שבמקצועו שרברב, אינו קבלן רשום. אין לעובדה זו נפקות, שכן לא הוכח כי היה זה אחד מתנאי ההתקשרות. נהפוך הוא. לגרסת בני הזוג סוסנה הכירו את גרשון שנים אחדות קודם לכן בתור שרברב שביצע עבודות בביתם, כך שלא הופתעו מהעובדה שאינו קבלן בניין. אין עדות כי בהתאם לתנאי החוזה התחייב גרשון לבצע את כל העבודות באופן אישי, כך שאין כל פסול בכך שאותן עבודות שאינן בתחום מומחיותו בוצעו באמצעות אחרים, עובדים או קבלני משנה מטעמו.

פגמים בביצוע העבודה על סמך חוות דעת מומחה

בכל הנוגע לפגמים בביצוע העבודה או החוסרים מתבססים בני הזוג סוסנה על חוות דעתו של המהנדס גוכמן, שערכה הראייתי שואף לאפס שעה שהתברר כי המומחה ייחס לגרשון ליקויים שונים שכלל אינם קשורים לעבודה שהוזמנה ממנו. טענתו, כי היה זה מחובתו של גרשון לתקן ליקויים שהיו בדירה גם אם תיקונם לא הוזמן, אין לה על מה שתסמוך. בני הזוג סוסנה, משיקוליהם הם, הזמינו מגרשון עבודה מסוימת, שפורטה בחוזה ביניהם. מזמין העבודה – בני הזוג סוסנה – היו חופשים להזמין תיקון אותם ליקויים ומשלא עשו כן, אל להם לבוא בטרוניה אל גרשון ולדרוש ממנו פיצוי בגינם.

מעבר לכך, לפי חוות דעת המהנדס גוכמן לא ביצע גרשון עבודות שונות כגון החלפת צנרת. טענה זו אינה אפשרית, כי כפי שציין גרשון שונה מקום המטבח כך שהיה מן ההכרח להחליף צנרת.

גם הטענה, כי היה צורך בתיקונים רחבי היקף בעטייה של עבודת גרשון אינה יכולה להתקבל. חרף טענת הנתבעת כי העבודות נעשו לא הציגה אסמכתא לביצוען, לא הוזמן הקבלן המבצע ואף לא הוגשו קבלות המעידות על התשלום. טענתה, כי בארץ מקובל לשלם ללא קבלות לאו טענה היא. גם בהתעלם מהעובדה שהמדובר בחוזה בלתי חוקי הרי שכאשר הזמינו בני הזוג סוסנה עבודות תיקונים לגרסתם, עשו כן בידיעה שבכוונתם לתבוע פיצוי מגרשון, כך שהנימוק בגינו לא קבלו חשבונית מס אינו משכנע. אין אלא להסיק כי בני הזוג סוסנה לא הזמינו תיקונים כלל או שהזמינו עבודות אחרות שאינן קשורות לעבודתו של גרשון.

מי הפר את חוזה לעבודה השיפוצים?

בני הזוג סוסנה הפרו את החוזה שעה שהודיעו לגרשון על ביטול החוזה מבלי שנתנו לו קודם לכן הזדמנות נאותה להשלים את העבודה ולתקן את הליקויים. יחסי הצדדים הנם של מזמין עבודה-קבלן המוסדרים בדיני החוזים הכלליים ובמיוחד בחוק חוזה קבלנות תשל"ד-1974 (להלן: חוק חוזה קבלנות). לפי סעיף 3 לחוק חוזה קבלנות חייב המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו ואם ניתן לתיקון (ואין חולק כי ניתן לתיקון) לתת לו הזדמנות נאותה לתקנו. אחרת, לא יוכל להסתמך עליו.

במקרה דנן, הגם שבני הזוג סוסנה טוענים כי בטלו את החוזה בעטייה של הפרתו על ידי גרשון ניתן לקבוע כי הם היו המפרים שעה שבטלו את החוזה מבלי שהודיעו לו קודם לכן על הפגם וממילא לא נתנו לו הזדמנות נאותה להשלים את העבודה ולתקן פגמים שנתגלו בעבודתו, ככל שהיו.

מי משלם למי בסופו של דבר?

בנסיבות אלו, זכאי גרשון לתשלום יתרת התמורה החוזית. ואולם, היות שמצד אחד הוא עצמו העיד כי לא השלים את העבודה שעה שלא הרכיב את כל אריחי הקרמיקה, ומצד שני לא פירט בכתב התביעה את העובדות לאשורן, יהיה זה נכון להפחית מהתמורה את הסכום בו פחת שווי המלאכה. פתרון זה מתיישב עם התרופות המנויות בסעיף 4 לחוק חוזה הקבלנות. לפי הצעת המחיר התחייבו בני הזוג סוסנה לשלם תמורת "הדבקת קרמיקה מטבח, מקלחת ורצפת מקלחת" סך של 3,000 ₪. לפיכך יופחת סך של 1,000 ₪ מיתרת התמורה החוזית.

בנוגע לתשלום תמורת עבודות נוספות, הגם שבחוזי בנייה אין זה דבר חריג כי במהלך ביצוע העבודה המוסכמת על פי חוזה כתוב מתווספות עבודות נוספות, הגעתי למסקנה שלא עלה בידי התובע להוכיחן. גרסתו בעניין זה מהווה עדות יחידה של בעל דין, שאין לה סיוע. המסמך שהוצג נערך על ידי גרשון בד בבד עם חשבונית המס שהונפקה, ולא בשעת אמת כך שאינו יכול לשמש סיוע לגרסתו. אמנם נכון, בכתב התביעה טען גרשון כי סיכם על ביצוע עבודות אלו עם הנתבע, שלא מסר עדות, ברם אין הוא יכול להבנות ממחדל זה, שעה שנטל הראיה מוטל עליו. סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 19,200 ₪ כשסכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין החל מיום 26.12.04 (יום הדרישה) ועד התשלום המלא בפועל.